משמעות התוצר (מה זה, מושג והגדרה)

מהו התוצר:

תוצר מקוצר הוא "תוצר מקומי גולמי" או "תוצר מקומי גולמי". התוצר הוא הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים הסופיים המיוצרים בשטח בתקופה מסוימת, בדרך כלל שנה אחת.

במוצרים אנו מתכוונים לכל המוצרים המוגמרים המגיעים לצרכן (מזון, טכנולוגיה, ביגוד וכו '). בשירותים אנו מתכוונים לפעילויות שאנו חוזים עליהם. למשל מוניות, מסעדות, פעילויות חינוכיות או אומנותיות וכו '.

לפיכך, התוצר יהיה סכום העלות של סך כל הסחורות והשירותים שנרכשו על ידי תושבי השטח בתקופה מסוימת.

תפקידו של התוצר הוא למדוד את רמת העושר של מדינה בפרק זמן מוגדר. במילים אחרות, התמ"ג משמש לאבחון אם הכלכלה הלאומית צומחת או אם להיפך, היא עומדת בפני נפילה שתשפיע על המדיניות הכלכלית שתושם. לצורך אבחנה זו, כלכלנים משתמשים גם במדדים כגון תוצר לנפש, תוצר ריאלי ותמ"ג סמלי.

מאפייני התוצר

המאפיינים העיקריים של התוצר המקומי הגולמי הם כדלקמן:

• זהו אינדיקטור מקרו-כלכלי: מספק מידע על התנהגות הכלכלה.
• חישובו הוא האחראי על גופים ממשלתיים: בדרך כלל היא נשלטת על פי קריטריונים שהוגדרו על ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF).
• רק שקול ייצור ועסקים משפטיים: המשמעות היא שהסחר הבלתי פורמלי, השוק השחור ועסקים אסורים (כגון סחר בסמים או סחר בנשק) אינם מוערכים, בין היתר מכיוון שהם אינם משאירים שיא.
• זה לא לוקח בחשבון את הידרדרות המשאבים, כגון מכונות או תשתית. לכן הוא אינו מספק מידע על עלויות השקעה והשקעה מחדש.

תוצר לנפש

תוצר לנפש פירושו תוצר מקומי גולמי לאדם. זה נובע מחלוקת התוצר במספר תושבי המדינה.

לדוגמה, בשנת 2018 התוצר של מקסיקו הגיע לנתון של 1,220,699.48 מיליון דולר. כאשר מחלקים את המספר הזה לכלל האוכלוסייה באותה שנה, התוצר למקסיקו לנפש נרשם על 9,673.44 דולר. לעומת זאת, התוצר של ארצות הברית עמד על 20,544,343.46 מיליון דולר והתוצר לנפש היה 62,794.59.

עם זאת, השימוש בספק התוצר לנפש למדידת רווחה חברתית הוטל בספק רב. הסיבה לכך היא שעל ידי חלוקה של הנתון הכולל של התוצר לפי סך התושבים, מתעלמים מאי-שוויון בחלוקת העושר.

לדוגמא, אם נשווה את התוצר לנפש במקסיקו בשנת 2019 עם שכר המינימום, נבחין שהראשון הגיע לנתון של 10,275 דולר בסוף השנה. עם זאת, שכר המינימום שווה 1,634 דולר לשנה.

ראה גם:

• מהו התוצר לנפש?
• חלוקת עושר.

תוצר נומינלי

ישנם שני סוגים שונים של תוצר, שניהם נחוצים להבנת ההתנהגות הכלכלית של מדינה: תוצר נומינלי ותוצר אמיתי.

התוצר הנומינלי מחושב על בסיס מחירים שוטפים או מחירי שוק של מוצרים ושירותים, אשר יכולים להיות מושפעים מאינפלציה או דפלציה.

המשמעות היא שהתוצר הנומינלי מתמקד בתנודות מחירים ולא בייצור.

לדוגמא, נניח שבשנה 1 מדינה ייצרה 35 בגדים במחיר של 2 דולר ליחידה. בשנה השנייה הייצור היה 20 יח ', אך המחירים הועלו ל -3 דולר.

כדי לחשב את שתי השנים, התמ"ג הנומינלי יביא בחשבון שינויים במחירים בשוק. התוצאה תהיה הבאה:

• שנה 1: 350 בגדים * 2 $ = 700 תוצר.
• שנה 2: 280 פריטי לבוש * $ 3 = 840 תוצר.

כפי שאנו רואים, בשנת 2 היה התמ"ג בעלייה של 20% בהשוואה לשנה 1. האם זה אומר שהתוצר גדל? כדי לקבוע זאת נצטרך לחשב את התוצר הריאלי.

תוצר אמיתי

תוצר ריאלי מתייחס לערך הכספי של הסחורות והשירותים הסופיים בהתבסס על המחיר הקבוע, כלומר מבלי לקחת בחשבון את שינויי המחירים הנובעים מאינפלציה.

כדי לקבוע מחירים קבועים, אנליסטים קובעים שנת בסיס. המשמעות היא שהם לוקחים כנקודת התייחסות את מחירי השנה הספציפית ועל סמך מדד זה מחשבים את התוצר של התקופה הרצויה.

זה מאפשר להשוות את התוצאות ולהעריך את צמיחת הייצור עצמה, ולא את תנודות השוק.

לפיכך, תפקידו של התוצר הריאלי הוא להשיג ערכים אמיתיים של צמיחה יצרנית והתפתחותה לאורך זמן, מכיוון שהאינפלציה מייצרת עיוות בנתונים.

לדוגמא, נחזור לדוגמא הקודמת. מדינה ייצרה בשנה 1 סך הכל 35 פריטי לבוש במחיר של 2 דולר ליחידה. בשנה השנייה הוא ייצר 20 חתיכות במחיר של 3 דולר.

כדי לקבוע אם חלה עלייה בייצור, התמ"ג הריאלי ייקח את שנת 1 כשנת הבסיס, כלומר, הוא ישתמש במחיר של שנה 1 כמחיר קבוע. התוצאה תהיה הבאה:

• שנה 1: 350 פריטי לבוש * 2 $ = 700 תוצר.
• שנה 2: 280 פריטי לבוש * 2 $ = 560 מהתמ"ג הריאלי.

כאשר משווים את התוצר של שנה 1 לתוצר של השנה השנייה במחירים קבועים, נגלה ירידה של 20% בייצור. אך כיצד ניתן לדעת מה היה שינוי המחירים האמיתי בין שנת הבסיס לשנה השנייה? לשם כך נצטרך לחשב את דפלטר התוצר.

דפלטר התוצר

קוראים לזה דפלטר של תוצר למדד עלות שמטרתו לחשב ולמדוד שינויים במחירים ביחס לתוצר. רישום וריאציות מחירים אלה מאפשר הערכה טובה יותר מתי הגידול בתוצר מגיב לצמיחה כלכלית או לאינפלציה.

לצורך חישוב דפלטר התוצר, נעשה שימוש בנוסחה הבאה:

דפלטר התוצר = (תוצר נומינלי / תוצר ריאלי) * 100

לדוגמה, אם יש לנו את הנתונים הבאים:

שנה 1 (שנת בסיס):

• תוצר נומינלי: 700
• תוצר ריאלי: 700

שנה 2:

• תוצר נומינלי: 840
• תוצר ריאלי: 560

במבט ראשון נראה כי בשנה השנייה הייתה צמיחה תוצר סמלי של 20%. התמ"ג הריאלי מגלה שהיה תהליך של אינפלציה. אבל, איך נדע כמה הייתה האינפלציה הזו ומה הייתה הצמיחה האמיתית של הכלכלה?

אז עלינו לאמוד את דפלטר התוצר לשנה 1 (שהיא שנת הבסיס) ולשנה 2 בנפרד.

• מנפח תוצר לשנת בסיס = (700/700) * 100 = (1) * 100 = 100 (הפעולה בשנה הבסיסית תמיד תתן מאה)
• נפח התוצר שנה 2 = (840/560) * 100 = (1.5) * 100 = 150%

מספר זה שהתקבל מאפשר לנו לדעת שבשנה 2 חלה עליית מחירים בהשוואה לשנת הבסיס. כדי לקבוע בדיוק מה הייתה וריאציה זו, אנו מחשבים את ההפרש בין שני הדפלטורים, מה שמגלה עליית מחירים של 50%.

• מוצר.
• קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

כיצד לחשב את התוצר (נוסחה)

ניתן לחשב את התוצר על פי שלוש שיטות או גישות שונות: על פי ייצור או "ערך מוסף"; על פי זרם ההוצאות או ההכנסות או על פי זרם ההכנסות. אחת משיטות אלה חייבת להתאים לתוצאה הסופית שלך. השימוש בשיטה כזו או אחרת יהיה תלוי בנתונים הקיימים בעת ביצוע החישוב.

על פי ייצור או ערך מוסף

זה מחושב על ידי סה"כ ערך מכירות המוצרים, הנקרא "ערך מוסף גולמי" (GVA) פחות ערך חומרי הגלם, בתוספת ההפרש בין מיסים לסבסוד.

הנוסחה לחישוב התוצר בהתאם לזרימת ההכנסה היא:

תוצר = GVA + (מיסים - סובסידיות)

חישוב התוצר לפי ייצור או ערך מוסף מטרתו למנוע ספירה כפולה של סחורות. הסיבה לכך היא שחלקם מהווים משאבים או "מתווכים" להשגת מוצרים סופיים.

לדוגמא, קמח חיטה הוא משאב ביניים להכנת לחם. אם אנליסט ייקח קמח חיטה ולחם שיוצר עם קמח זה כמוצרים סופיים, הוא היה מכפיל את הסחורה וחישוב התוצר לא יהיה יעיל.

על פי זרם ההוצאות

זה מחושב על סמך ערך הרכישות או הצריכה שנעשו על ידי משתמשי הקצה.

הנוסחה לחישוב התוצר לפי ייצור היא כדלקמן:

תוצר = פיצוי עובדים + עודף תפעולי ברוטו + (מיסים - סובסידיות)

התמ"ג בהתאם לזרימת ההוצאות מאפשר לדעת ולהעריך את הסיבות לכך שהתמ"ג רושם נפילה כאשר הצריכה הפנימית של תושבי המדינה פוחתת.

על פי הכנסה או זרם הכנסה

זה מחושב תוך התחשבות בסך ההכנסה הנובעת מפעילות יצרנית. תוצר לפי הכנסה או תזרים מכירות מגלה את חלוקת ההכנסה בין סוכנים יצרניים.

למעשה, כאשר נמכר הייצור, נוצרות הכנסות בחברות וזה מחולק דרך שכר עבודה, שמייצג בתורו הכנסה למשפחות.

הנוסחה לחישוב התוצר לפי חתולים היא כדלקמן:

תוצר = C + I + G + (X - M)

איפה,

• C = צריכה
• אני = השקעה
• G = הוצאה ציבורית
• X = יצוא
• M = יבוא

ההבדל בין תוצר לתוצר

ההבדל בין התמ"ג לתוצר נעוץ בעובדה שהתמ"ג עוקב אחר מדידת הייצור הכולל המתקיים בגבולות המדינה, ללא קשר לשאלה אם סוכן המפיק הוא זר.

מצד שני, התוצר או "התוצר הלאומי הגולמי" מודדים רק את הייצור הלאומי, בין אם בשטח המדינה ומחוצה לה.

לפיכך, היא אינה כוללת את חשבונאות הייצור של חברות זרות בשטח הלאומי, אך כוללת את חשבונתן של חברות לאומיות בשטח זר.

• תוצר לאומי גולמי (BNP)