מהי פרדיגמה קוגניטיבית:
הפרדיגמה הקוגניטיבית מוגדרת כ- מכלול עקרונות תיאורטיים ותוכניות מחקר הקשורות לתפקוד הנפש בכלל ורכישת ידע בפרט.
הפרדיגמה הקוגניטיבית מתגלה כביקורת על הפרדיגמה הביהביוריסטית, תוך התחשבות בשינויים ההיסטוריים של התקופה שלאחר המלחמה ביחס לשינויים שמכניסה טכנולוגיית המידע בתחום התקשורת וכתוצאה מכך בידע. תהליך.
ידוע גם כחלק בלתי נפרד מהמדע הקוגניטיבי, והוא כולל מערך תיאוריות המבקשות ללמוד את הייצוג הנפשי של תהליכי ידע ביחס ללמידה והתנהגויות אנושיות לפתרון בעיות.
הוא ממוסגר בתוך הרציונליזם תוך התחשבות בתבונה כמקור לכל הידע.
הקוגניטיביזם התפתח מראשית המאה העשרים ומתמקד בעיקר בחינוך ולמידה משמעותית. זה בתחום המדע הקוגניטיבי שמבוסס על האנלוגיה הפונקציונאלית בין המוח האנושי לצורות עיבוד המחשב. האנלוגיה היא פונקציונלית, אך לא מבנית, מכיוון שהיא משווה בין מערכות עיבוד מידע מאותה סוג באמצעות עיבוד סמלים.
גישה זו כוללת כישורי שפה, תורת המידע ומדעי המחשב כמו גם פרדיגמות אחרות לאחר המלחמה, כמו הפרדיגמה החברתית-תרבותית.
בפסיכולוגיה, קוגניטיביזם, או המכונה גם פסיכולוגיה קוגניטיבית, חוקר את המורכבות של תהליכי למידה גבוהה ביחס ליצירת מושגים ופתרון בעיות.
המערכת הקוגניטיבית, בין אם היא חיה או מלאכותית, מורכבת מהאלמנטים הבאים: קולטנים, מערכת מוטורית ותהליכים קוגניטיביים.
במובן זה, תהליכים קוגניטיביים הם אלה המפרשים ומזהים את המידע שנשלח על ידי הנמענים, שולטים בפעולות על המבצעים, מנחים את חלוקת המשאבים הקוגניטיביים כגון זיכרון פעולות וחוויות.
פרדיגמה קוגניטיבית בפסיכולוגיה
ההוגה השוויצרי ז'אן פיאז'ה (1896-1980) מציג מושגים של התאמה והטמעת ידע באמצעות מוטיבציות פנימיות. בתיאוריה הפסיכוגנטית שלו הוא מאשר כי הפרשנות הגנטית של הילד היא הדרך היחידה להבין את האינטליגנציה ואת פעולותיה ההגיוניות, ומספקת מושגים של זמן-זמן, תפיסה, קביעות ואשליות גיאומטריות.
בתורו, פיאז'ה מגדיר בפרדיגמה הקוגניטיבית שלו ארבעה שלבים בהתפתחות בניית הידע האנושי מגיל ינקות ועד בגרות.
- שלבי ההתפתחות של פיאז'ה.
- קוגניטיבי וקוגניטיבי.
מצד שני, הפסיכולוג האמריקני ג'רום ברונר (1915-2016) מציג בתורת ההדרכה שלו כי למידה מבוססת על עיבוד פעיל של מידע על פי הארגון האישי שלו. הגדירו שלושה מודלים נפשיים: מפעילים, אייקוניים וסמליים.
הפסיכולוג האמריקאי דייוויד אוסובל (1918-2008) מניח בתיאוריה של למידה משמעותית את מושג ההוראה הדידקטית להשגת למידה. מתמודד עם המושגים של למידה משמעותית ולמידת מכונה.
למידה משמעותית משתמשת במידע שהיה קיים אצל הפרט כדי להתחבר למבנה הקוגניטיבי של כל תלמיד.
מצד שני, למידת מכונה משמשת כדרך משלימה או סימולטנית המשלבת ידע חדש בצורה חוזרת ונשנית.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא סוג של טיפול המקיף את העקרונות והטכניקות של תורת הלמידה. מדגיש את חשיבותם של תהליכים קוגניטיביים בפיתוח, תחזוקה ושינוי התנהגות. סוג זה של טיפול מלמד את הנבדק להתמודד עם הקשיים שלהם על מנת לקבל שליטה רבה יותר בחייהם.
פרדיגמה קוגניטיבית בחינוך
בפסיכולוגיה חינוכית או בפסיכופדגוגיה, הפרדיגמה הקוגניטיבית מעריכה את היכולת הקוגניטיבית של התלמיד ללמוד ולפתור בעיות.
לצורך הגדרת היכולת הקוגניטיבית של התלמיד, על מנת ליצור את האסטרטגיה המתאימה ביותר ללמידה ולפתרון בעיות, יש להעריך את הנקודות הבאות:
- תהליכי למידה בסיסיים (תהליכי תשומת לב, תפיסה, קידוד, זיכרון ואחזור מידע).
- בסיס ידע (יכולות, מיומנויות, מושגים, ידע קודם).
- סגנונות ויחסים קוגניטיביים (דרכי למידה).
- ידע אסטרטגי (אסטרטגיות כלליות וספציפיות שנלמדו).
- ידע מטקוגניטיבי (ידע באמצעות חוויות ותהליכים קוגניטיביים אישיים).
סוגי הוראה של הפרדיגמה הקוגניטיבית
לשם כך מגדיר הפסיכולוג דיוויד אוזל שני סוגים של למידה: למידה חוזרת ונשנית (עיבוד שטחי או מכני) כשלב ראשוני או מחזק, ולמידה משמעותית (עיבוד עמוק) כדרך בה משולב מידע חדש מצורה מהותית.
בתורו, אוזל מגדיר ממדים בסיסיים של אסטרטגיות הוראה או מתודולוגיית הוראה כדי לשלב מידע חדש במבנה הקוגניטיבי שכבר קיים אצל התלמידים.
למידה על ידי קבלה
קבלת למידה משתמשת בלימוד מכונה כדי להתייחס ללימוד כמויות גדולות של מידע חדש בצורה מוגמרת, כגון לימוד שמות מדינות וטבלאות כפל.
למידה על ידי גילוי
למידת גילוי משלבת את עיקרון ההטמעה, המוגדר כתהליך בו מקושרים מידע או חומר חדש למבנה המידע הקיים.
למידת גילוי נחשבת למידה משמעותית שחשוב לשלב בשלבי הלימוד הראשוניים. התכנים קשורים למושגים ועקרונות הלמידה, למשל, נהלים, עמדות, נורמות וערכים.
